החלטה בבקשת נאשמים לקבל חומר חקירה מהמדינה עפ"י סעיף 74 לחסד"פ

1.       ביום 31.12.2012 הוגש כנגד המבקשים (הנאשמים בתפ"ח 62228-12-12) כתבאישום המייחס להם, בין היתר, עבירות של רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - " חוק העונשין"), נסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין+סעיף 29 לחוק, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1)+(2)+29 לחוק העונשין, עבירות בנשק לפי סעיפים 144(א)+144(ב)+29 לחוק העונשין,קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיפים 332(3)+29 לחוק העונשין ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 29+244 לחוק העונשין, כל אחד כפי חלקו וכמפורט בכתב האישום.

2.       ביום 9.7.2013 הגישו סנגוריהם של המבקשים בקשה לקבל רשימת חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן, בהתאמה - " הבקשה" ו" חוק סדר הדין הפלילי"). 

3.       יצוין, כי עובר להגשת הבקשה פנו הסנגורים אל המשיבה בבקשה לקבל רשימת חומר חקירה אחת, כוללת, וכן מסמכים ספציפיים. בנוסף, הסנגורים ביקרו במשרדי המשיבה, בשני מועדים שונים, עברו על חומר הראיות בתיקי המשיבה ואף צולמו והושלמו בעבורם חומרי חקירה נוספים.

4.       משסברו הסנגורים כי על אף האמור, חומר החקירה כפי שהועבר להם אינו שלם, הגישו את הבקשה דנא.

5.       בגדרה של הבקשה מבקשים הסנגורים לקבל לידיהם מסמכים, כמפורט:

                                 א.         רשימת חומר חקירה אחת, ערוכה כדין, כולל התייחסות לחומר חסוי וחומר שהוגדר בידי המשיבה כ"לא רלוונטי";

                                 ב.         חומרי חקירה ספציפיים אשר הסנגורים סבורים כי לא קיבלו את כולם;

                                  ג.          רישום פלילי של שני עדי תביעה.

6.       לטענת הסנגורים, רשימות חומרי החקירה כפי שהועברו לידיהם - חלף רשימה אחת "מסודרת וערוכה" - אינן ערוכות כדין ומקשות על התמצאותם בחומרי החקירה. מוסיפים הסנגורים וטוענים, כי בנוסף לפגם האמור, הרשימות כפי שהועברו חסרות, ובפרט נעדרת בגדרן התייחסות לתרשומות פנימיות ולחומרים החסויים הרבים בתיק.

7.       לעניין חשיפת גיליונות רישומם הפלילי של שני עדי התביעה טוענים הסנגורים כי מדובר בעדים מהותיים ביותר, בחומר חקירה רלוונטי אשר יהא בחשיפתו כדי לקעקע את מהימנותם של העדים האמורים ועל כן, קיימת חשיבות רבה להתיר את העיון המבוקש. בהקשר זה מפנים הסנגורים, בין היתר, להלכה שנקבעה בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (7.2.2007).

8.       לאחר שהוגשה תגובת המשיבה ביום 18.7.2013 (להלן - " התגובה"), (ושעה שהצדדים לא הסכימו למתווה שהצעתי בפגרה), התקיים ביום 6.10.2013 דיון בפניי במהלכו שבו הצדדים ושטחו את טענותיהם בנוגע לחומר החקירה בתיק ולעיון בו. בתום הדיון נדרשה באת כוח המשיבה להשלים תשובה בכתב (לאור טענות נוספות וחדשות של הסניגורים).

9.       בתגובה ובתגובה המשלימה שהוגשה מטעם המשיבה ביום 8.10.2013 (להלן - " התגובה המשלימה") נטען, כי מרבית החומר אשר חסר לטענת הסנגורים הינו "טכני", כהגדרתה, וכי בנסיבותיו של התיק דנן אין מקום לחייב את המשיבה לערוך רשימה חדשה של חומר החקירה מאחר שלטענת המשיבה, לא יהא בכך כדי לתרום במאום לבירור התיק. בנוסף, מציינת המשיבה כי הרשימות שנערכו כוללות את כל המסמכים שבתיק, לרבות מסמכים שלא נמסרו להגנה - מפאת היותם חסויים או תרשומות פנימיות וכו' - כאשר לגבי כל מסמך שלא נמסר הובהר להגנה מדוע הוא לא נמסר.

10.   מוסיפה המשיבה וטוענת כי הרשימות, כפי שהועברו לסנגורים, מאפשרות להם לוודא שכל החומר מונח בפניהם ולהגיש בקשות מתאימות באשר לחומר שלטענתם לא נמסר להם.

11.   עוד מציינת המשיבה, כי הסנגורים הוזמנו למשרדי המשיבה לעיין בכל חומר החקירה המצוי ברשותה (בכפוף לתעודת החיסיון), ובמסגרת השוואה ובדיקת המסמכים הושלמו המסמכים החסרים.

12.   לעניין החומר החסוי בתיק מציינת המשיבה, כי מקום בו ניתן היה ליתן "פרפראזה" היא ניתנה, וכי האכסניה המתאימה לבקשותיהם של המבקשים בהקשר זה היא הליך של עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות. בהקשר זה מציינת המשיבה כי החיסיון בתיק הינו רגיש ומורכב וכי מקום בו הוחלט להטיל חיסיון מלא, הדבר נעשה לאחר בדיקה יסודית ושיקול דעת.

13.   בנוגע לבקשה לקבל רישום פלילי של עדי תביעה טוענת המשיבה, כי מאחר ולא הוגשה למותב הדן בתיק בקשה על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן - " חוק המרשם הפלילי"), אין המשיבה רשאית להיענות לבקשה.

דיון והכרעה :

14.   בבואי להכריע בבקשה זו נדרש אני לאזן בין זכות העיון של המבקשים (הנאשמים) להבטחת הגנתם וניהול משפט הוגן בעניינם, לבין הצורך במתן הגנה ראויה לזכויות צדדים אחרים וערכים אחרים מפני פגיעה בלתי מידתית.

15.   זכותו של הנאשם בהליך הפלילי לעיין בחומר החקירה בעניינו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת בנוגע לאישומים המיוחסים לו ולהעתיקו, מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי. וזו לשון המחוקק: